המאבק בין הדפסים ברורים לבין זכוכית עמידה
כשמחממים את הזכוכית מיד לאחר הדפסה, מדובר במעין “הליכה על חבל דק”. יש צורך בעקומת חימום מדויקת. אם החימום איטי מדי, הדיו מתחיל להתפשט והקווים החדים נעלמים. אך אם החימום מהיר מדי, עלולה להיווצר שבירה תרמית או לחץ לא אחיד על הזכוכית – מה שלא נראה טוב.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בגלאי קוורץ הלוגן בגלי אינפרא-אדום קצרים.
העברת החום למקום הנכון
היתרון של גלי אינפרא-אדום קצרים הוא שהם חודרים ישר לפני השטח של הזכוכית. בניגוד לחימום על ידי אוויר חם, גלאים אלו מעבירים אנרגיה ישר לחומר. על ידי שינוי ההספק והמתח של הנורות, ניתן לשלוט בקצב החימום. נורות בהספק גבוה יותר מאפשרות חימום מהיר, וכך נמנע האפקט המעצבן של ריסוס הדיו כתוצאה מחימום איטי.
למה הזכוכית והגז חשובים?
אנו משתמשים בקוורץ באיכות גבוהה לייצור הנורות. למה? כי הקוורץ יכול לעמוד בהתרחבות התרמית החדה שנוצרת כתוצאה מחימום מהיר. בתוך הנורה יש גז הלוגן, שתפקידו למנוע מהחוט של הטונגסטן להתאדות ולסתום את דפנות הנורה. כך האור נשאר ברור. אם הנורה מתחילה להישחק, החלוקה של החום נפגעת, ונוצרים “אזורים קרים” – וזה בדרך כלל הגורם לשבירת הזכוכית במהלך הקירור.
הפרות האיזון (האמת)
צפיפות החום הזו מדהימה, אך היא דורשת מערכת חשמלית חזקה מאוד. כשמחברים מספר נורות כאלו, הבקרים צריכים להיות מוכנים לעומסי זרם גבוהים. כמו כן, יש לעקוב אחר החום שנוצר סביב הנורות. אם מאווררי הקירור נפסקים, הנורות עלולות להישחק הרבה לפני שהן אכן נשרפות.
עוד טיפ: המרחק בין הגלאי לבין הזכוכית הוא חשוב מאוד. אם המרחק קטן מדי, ההדפס עלול להישרף. אם המרחק גדול מדי, אנו מבזבזים אנרגיה. יש למצוא את האיזון הנכון כדי להשיג תוצאה טובה מבלי לפגוע בהדפס.