הגנה על מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה (ועל כפות הרגליים שלכם)
התקנת מחמם אינפרא-אדום בחדר אמבטיה יכולה להיות מסוכנת אם לא עושים זאת כראוי. יש שם אדים בכל מקום, ומים שעלולים להתפזר. אם הבידוד לא יהיה איכותי, עלולים להיווצר קצרים, או אפילו שוק חשמלי.
כדי לשמור על בטיחות, עלינו להתחשב בשלושה גורמים חשובים.
המעטפת והחלקים הפנימיים
אנו לא משחקים עם המעטפת של המחמם. אנו משתמשים בעיצוב עם בידוד כפול – שכן שכבת בידוד אחת אינה מספיקה כאשר המקום נהיה לח. רכיב החימום נמצא בתוך צינור קוורץ באיכות גבוהה, אך החלק החשוב ביותר הוא המעטפת בעלת רמת בידוד IP65. היא פועלת כמעין מגן, ומונעת מהלחות להגיע לקצוות החשמליים.
בתוך המחמם, אנו משתמשים בכבלים עם בידוד מסיליקון, שיכולים לעמוד בטמפרטורות של עד 150°C. למה? כי החום גורם לבידוד הזול להישבר. כשהבידוד נשבר, הלחות חודרת פנימה, וזה עלול לגרום לזרימת חשמל לא רצויה. זה לא מצב נעים.
טיפול בחיבור לקרקע
אף אחד לא רוצה שהמסגרת החיצונית של המחמם תהיה “חשמלית”. כדי למנוע זאת, אנו מחברים חוט ייעודי לקרקע ישירות למסגרת המתכתית.
אנו בודקים כל מחמם תחת עומס מלא, כדי לוודא שאין זרימת חשמל לא רצויה. אך יש דבר אחד שחשוב לזכור: אפילו המחממים הטובים ביותר לא יכולים לתקן חוטים ישנים בבית. חיוני לחבר את המחמם למעגל עם RCD או GFCI, שיפעל ברגע שיהיה זרם של 30mA. זו הרשת הביטחונית שלכם. בלעדיה, אתם לוקחים סיכון מיותר.
הקשיים
הבעיה היא שכדי לקבל בידוד איכותי, המחמם נהיה גדול וכבד יותר. בנוסף, החום נשאר בתוך המחמם. אם המחמם מותקן קרוב מדי לתקרה, החלקים הפנימיים עלולים להישרף. החום גורם לבידוד הכבלים להישבר מהר יותר, והמחמם לא יחזיק מעמד זמן רב.
יש להשאיר מרווח לאוורור. ועוד דבר חשוב: יש לבדוק את חיבורי החשמל מדי שנה. המתכת מתרחבת ומתכווצת כשהיא חמה או קרה, מה שעלול לגרום להרפיית החיבורים עם הזמן. בדיקה קצרה יכולה למנוע בעיות ולאפשר למחמם לעבוד כראוי.